רש"י על קידושין ס״ו ב:ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על קידושין ס״ו ע״ב:ב׳ רש"י על קידושין ס״ו ע״ב:ה׳ »

1 קידושין פתח ↗

אָמַר רַבִּי טַרְפוֹן: מָשָׁל לְעוֹמֵד וּמַקְרִיב עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְנוֹדַע שֶׁהוּא בֶּן גְּרוּשָׁה אוֹ בֶּן חֲלוּצָה, שֶׁעֲבוֹדָתוֹ כְּשֵׁירָה. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: מָשָׁל לְעוֹמֵד וּמַקְרִיב עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ וְנוֹדַע שֶׁהוּא בַּעַל מוּם, שֶׁעֲבוֹדָתוֹ פְּסוּלָה.

2 רשימות שיעורים על קידושין פתח ↗

ובשיטת רש"י נראה דהקידושין עצמן אסורין דהרי רש"י ד"ה בעל לוקה נקט דאם קידש ובעל הוא חייב שתים וז"ל בעל אחר קידושין לוקה שתים לא בעל אינו לוקה אפי' אחת עכ"ל. וא"כ מבואר דלפי רש"י באיסורי כהונה יש ב' איסורין שונים: "לא יקח" דחל על האישות ו"לא יחלל" דחל על הביאה. ולפי"ז יש לעיין בשיטת רש"י, דלוקין גם על "לא יקח" לבסוף, דא"כ למה חיוב המלקות חל רק אחרי הביאה. דמצד אחד י"ל דהאיסור לא יקח קאי על הקידושין עצמן אלא דיש תנאי דצריך מעשה קידושין דבסוף מגיע לביאה דהיינו לאיסור לא יחלל. ומאידך י"ל דהאיסור דלא יקח אינו קאי על קידושין לבד, אלא לאישות גמורה, דהיינו אחרי דיש קידושין וגם נישואין דהיינו ביאה. ויש נ"מ בין ב' הביאורים היכא דכהן קידש גרושה ובא עליה בבית חמיו בלי נישואין, האם הוא לוקה על לא יקח. דלפי הצד הראשון כיון דקידש ובעל לוקה על לא יקח, אבל לפי הצד השני מכיון דאין חלות נישואין ואישות גמורה ממילא אין האיסור דלא יקח נגמר ואינו לוקה על לא יקח. אבל בין כך ובין כך, יוצא דלפי רש"י באיסורי כהונה יש איסור קיחה דמתחיל עם הקידושין, שלא כמשמעות דרש"י לפנינו.

3 שעבודתו - שעבד כבר כשירה לקמן יליף לה:

4 בעל מום שעבודתו - שעבד כבר פסולה ואפילו היה שוגג לקמן יליף לה:

« רש"י על קידושין ס״ו ע״ב:ב׳ רש"י על קידושין ס״ו ע״ב:ה׳ »